האור אינו מטיל צל

האור אינו מטיל צל
רק מגדל הפעמון
מנסה לשלוט בזמן
לתקתוק שעונו
הוא כובל
הוא גדל
וגדל
בעיניו של ילד קטן
אנשים חכמים התווכחו כבר שנים
אם הוא בא
או הולך
או נשאר
הן האור בראשו
למרחק הוא מאיר עננים
גם אם החושך גבר
ילד קטן
יחפש עוד ימים
שניות ספורות
אולי ימצא
עוד יחפש את הדרך אל העננים
גם יאמרו לו שאין עצה
בחושך גובר הוא יצליח עתה
להדליק את הנר
לא לרעוד
לא לכבות
על ירח כבוי
להפיח חיים
לא להדליק מדורות
על פיסת ירח שוממה
להקים לו חלום
להפריח דממה
רק ישאף
ללכת רחוק רק עד גבול האדמה
לחפש שם חיים חדשים שאבדו
תמונות ישנות לא צוירו
על הדף
לא ידעו עוד מכחול
או פחם
הרים עתיקים ושחוקים
את דרכי לא יורו
לא יאמרו
את שמם
לא ישקרו בפנים
לא בלב בלבד
טביעת רגליהם של קדושים מעונים ונוקשים
נוטרה רק בקרע הבד
אמיתי מעובדות אצא עכשיו מבין שברי ראשים
לאמת הבטחה מפי שמיים
לפני שאמסור אותה לעולם
לאחר
גם אם לא אלך על המים
לא אחצה בשנית
לא אשבור בפטישים
את אשר הושלם
אולי לא יכירו עוד את פני
כשאביט במראה
בחיים
את גופי
לטהר
ולרחוץ את פני
שיראו לאן הם הולכים