בשמי לילה בהירים

בשמי לילה בהירים
דובים מדדים סהרורים
שבים אל ערש
החשכה האימהית
אל זרועותיה המגנות של השינה
אל פטמות מינקת
מבינה
עין אחר עין
מתעורר
מתכונן לקפיצה הבאה
בודק רצועות
ומצנח חרום
אזורים לא צפויים
פרוש בשמיים
אולי מאוחר
מטעי הפרי
הבריכות
מעוף
זמני
נצחי
בין אדמה לאין סוף
חובק עולם פתוח
אוחז בידי פיסת רוח
כל הדרך
למטה
חוזר כמו מנטרה קדושה
שתהיה טובה
הכול מביט בי
השקט צופה מבפנים
להרים מפרש
להביט הרחק מקו האופק
שם עולם נסדק
נחלק
בקרוב יופיעו הכבשים ההן
במרעה התכלת
לרוות מחלבן
בלי לשאול
מאיפה
לאן
לשתף פעולה
כענן
כעלה נושר על הזמן
כפתיתי שלג נמסים
אל נחל יבש
איכר יוצא
למסיק בעונה
עול כבד מוסר מגבו
של עץ זית
לבנה אחת ביום
בניית בית
אני חוזר
מנטרה קדושה
כמו יום לפני
וביום לפניו
כמעט כל יום
כל רגע בשנה
שתהיה טובה
לא לקרוע
מעלי
פיסה מחיי
קטנה ככל שתהיה
כבר נקרשנו
בכל חוטי הזמן