את כלואה בעיני

את כלואה
בעיני
כבולה אל שמייך
במרכז האישון
אני חש אותך קרובה
אך איני מרגיש
רואה הילה חומקת
בין עצי היער
לא יד יחידה לאחוז
לא לגעת
לא ממשות
את כאן
את בי
את אתי
ואינך
עדיין רחוקה כחלום עצמו
פורש כנפיים אל הצמרת
ירח נגוס זורח
כבול לשורשים
לאדמה הקשה
לתהום
רק לגעת קלות
בדמותך
להפוך אותך למציאות
נגיעה קלה
היא המרחק
בין חלום
לסיוט
רק נגיעה קלה
מטשטשת כל כך
את הגבול החי
מערפלת עוד יותר
צוהר יחיד
אל רגשותיי
החלון היחיד אל העולם
אל פנייך
אל האדם שבי
שלעיתים עוטה שכבות רבות כל כך
יום אחד תדעי
תראי אותו מופרח
יום אחד אהיה לבדי
רק שלך
רק נגיעה אחת
לשחרר את הירח מכבליו
לזרוח
רק נגיעה