אשת ליבי

מילים - נהר שניר, ליווי - שלמה ומיכל גרוניך

אשת לבי שלום!
אני כותב מכתב זה מכיוון שאני בטוח שאת קיימת.
אני גם בטוח בכל לב של בטחון, שבזמן הזה את יושבת היכן שלא תהיי, מאמינה בכל לב של אמונה, שאני קיים היכן שהוא בים האפשרויות והספק, שעשוי להפוך יום אחד לים האמון, החיים והאהבה. אני מאמין בכל לב שיום יבוא ונפגש, בדיוק בזמן המתאים, לא לפני, לא אחרי.
במכתב הזה התכוונתי רק להודיעך במקרה ויש בך איזה סוג של ספק בקשר לעניין, להודיעך על קיומי, על אהבתי ועל מסעי בדרכי אלייך, או יותר נכון אל נקודת הפגישה אליה לבטח מובילה גם דרכך.
אם לא אכפת לך, על אף שאני בטוח בקיומך כבר זמן רב, היכן שהוא בים השנויים, ואני בטוח שנפגש בזמן הנכון, אי שם על אי זה או אחר, במרחבי אותו ים, הייתי מאד מעריך איזו שהיא צורה של תקשורת, או ידיעה על קיומך, שברגע זה עבורי הוא בעצם תלוי מאד במצב-רוחי שאי אפשר ממש לאמוד, לחזות בדיוק, או לסמוך עליו. אני יכול להתנחם ולקבל איך שהוא את הכוח הדרוש לחיים לבד, רק מהידיעה, שאין לי עליה עוררין שכאשר כן נפגש בסוף, זה יהיה פשוט נפלא, ואת תהיי מקסימה ואנחנו נהיה קוסמים יחד, אז כבר לא יהיה בי ספק קל לגבי קיומך בעולם וזה משמח אותי. אך אני מכין את עצמי לאפשרות שיכול להיות שאאלץ לחיות את כל חיי בבדידות לפני שנפגש וזה כואב, וזה פשוט חבל בשביל שנינו.

איני רוצה להישמע כאילו אני מאיץ בך לבוא או משהו, מה גם שאת בכלל אינך יודעת לאן ואולי את בכלל שייכת לזמן ומקום שונה לגמרי. בקיצור רק רציתי להרגיע את דאגתך, אם היא קיימת בקשר לעתיד ולהוריד מהלב את הצורך המכביד בידיעתך על קיומי ועל קיומה של אהבתי, אל אותה אחת, אותו כוכב, שעוד לא הופיע בשמיי ולא בשמייך.רק אלייך.
כל יום אני חי את האפשרות, שאולי כלל אינך מודעת לקיומי בעולם, ואת חוסר היכולת שלי לתקשר אתך, או לדעת לפחות איפה את חיה, או איך קוראים לך. אני מתנחם בעובדה שאולי איני יודע, פשוט בגלל שאינך קיימת עדיין בעולמי ואני צריך לצור אותך מראשית, מעפר ואפר חי. כלומר אינך קיימת עדיין בשום מקום כמו שאת מופיעה בדמיוני.
עלי למצוא את הבחורה הפחות מושלמת מכל, הכי פחות דומה ליציר דמיוני, לקחתה ולעשותה בעזרת כוחות נפש, רוח, חיים או במילים אחרות אהבה, לחלק מישותי, להיפתח, להתמסר, להיכנע ולתת לעצמי להיות לחלק מישותה.
רק כך נהיה אולי אחד. רק כך יש סיכוי שיום אחד אתעורר בבוקר ולצדי, מי אם לא אשת חלומי. הפעם מציאות.
מה לעשות, אי אפשר לפסוח על שלבים, ושום דבר לא מקבלים מוכן בחיים, הכל מצריך עבודה קשה ודרך ארוכה.
אשת לבי, את אהבתי אני אבטיח לך פעם אחרת, פנים אל פנים, אני לא מרגיש שזה שלב, זמן או מקום מתאימים לעשות את זה. אני מכיר בצורך הקיומי שלי באהבתך ושלך באהבתי, כמו בצורך הקיומי של היקום באהבה, ובחובתנו, חובת כל אדם לתרום את חלקינו באהבה זו למען עתיד ילדינו.
כשיבוא היום ונפגש עוד תיווכחי שמכתב זה אינו רק מילים וכי הוא יהיה קיים עדיין בצורתו המקורית, שאינה מילים והיא כולה אהבה.
אז לא יהיה עוד צורך בהוכחות.
אני פוגש מדי פעם בפעם חלק ממך מופיע בבחורה זו או אחרת ויודע בעצב אין סוף, שזו לא את.זה לא הכל.
כשאפגוש בך אדע. עד אז… שמרי על עצמך ואהבי את עצמך, גם בשבילי.

באהבה
אדם

אשת לבי שלום
אני כותב לך
מכיוון שאני בטוח שאת קיימת
ובזמן הזה את יושבת במקום אחר
ומאמינה שאני קיים היכן שהוא
בים האפשרויות והספק
אשר יום אחד יהפוך
לים האמון החיים והאהבה
אני אוהב אותך בלי גבול
ומאמין שיום יבוא ונפגש
בדיוק בזמן המתאים
לא לפני
לא אחרי
ואיני מבקש את אהבתך בתמורה
אני אוהב אותך
כדי לחיות
במכתבי זה התכוונתי רק להודיעך על קיומי
ועל מסעי בדרך אלייך
אל נקודת הפגישה אליה מובילה גם דרכך
אני יכול להתנחם
ולקבל את הכוח הדרוש לחיים לבד
רק מן הידיעה שכאשר נפגש זה יהיה נפלא
את תהיי מקסימה
ואנחנו נהיה קוסמים ביחד
אבל אני מכין את עצמי גם לאפשרות
שנאלץ לחיות כל חיינו בבדידות לפני שנפגש
וזה כואב מאוד
איני רוצה להישמע כאילו אני מאיץ בך לבוא
מה גם שאת אינך יודעת דבר עלי
ואולי את בכלל שייכת לזמן ומקום שונים
ואפשר שאיני פוגש בך פשוט מפני
שאני צריך ליצור אותך מראשית
מעפר ואפר
לקחתך הפחות מושלמת מכל
ולעשותך לי בכוח הנפש במילים
עד שאתעורר ולצדי אשת לבי
ובינתיים שמרי על עצמך
ואהבי אותך
גם בשבילי